המידע אודות ענף הסיוף בישראל תומצת מפרסומי איגוד הסייף הישראלי המנהל את 3 ענפי הסייף: רומח, דקר וחרב.
רומח וחרב הם כלי מגן עתיקים הנזכרים בספר התנ”ך במלחמות ישראל. כענף ספורט התקדם לאיטו.
עד תחילת שנות החמישים התמיד ענף הסיוף בפעילותו בשתי ערים בלבד, בחיפה במסגרת אגודת מכבי ובתל אביב במסגרת ברית מכבים עתיד, וגם בשיאו עסקו בו רק כמה עשרות של סייפים.
בהמשך הוקם מועדון סייף ברמת גן שהפך למועדון משמעותי וחשוב.
הראשון מבין המפגשים השנתיים של המועדון החיפאי בליווי מאמנו קלעי (קליין) והמועדון הרמת גני נערכו ברמת–גן במסגרת של אליפויות נוער בתחרות על ‘מגן צבי קליר’ שנהרג במלחמת השחרור. המגן נתרם שנים קודם לכן על ידי הוריו של צבי בעלי המפעל ‘ארגמן’ ברמת גן.
התחרות הראשונה נערכה בשנת 1942 ומדי שנה התחרו טובי סיפי הנוער ומדי שנה זכו בו חיפאים. 1942 – א. לדן, 1943 שמעון יעקובי, 1944 – אבנר קרזבאום, 1945 – שאול וינשל, 1946 – יעקב ויקטור, 1947 לא נערכה תחרות, 1948 – מיכאל רובינשטיין (רון), 1949- 1950 לא נערכו תחרויות, 1951 – יצחק משולם, 1952 – רפאל כצנשטיין (עינת), 1953 – ערן כצנשטיין (עינת), 1954 – דוד מנדס מרמת-גן. זו הייתה השנה האחרונה לתחרויות אלו שנערכו ‘בבית צבי’ (קליר) שמוכר כמוערך בין בתי הספר לאומנויות.
מאז הזכייה ‘במגן צבי’ ב-1954 כשגבר המועדון הרמת גני על המועדון החיפאי ובראשו האחים (השמאלי והימני) כצנשטיין (עינת), כיכבה רמת גן בכל תחרות. גם העיתונאים החיפאים כמו עמוס כרמלי ותלמידיו הרבו לכתוב בין היתר על איכותם של הרמת-גנים.
ב-1955 התקיימה בירושלים אליפות המדינה לבוגרים בסייף בחסות מועדון רוטרי ביוזמתה של אוהדת בשם סופיה. בגביע האליפות זכה דוד מנדס ששירת אז בקורס קציני תותחנים. הוא גבר בגמר על החיפאי אבנר קרזבאום, ומאז נשאר אלוף בלתי מעורער שהגן על תוארו ב-1957, ב-1961 וב-1963. בשנת 1965 יצא לארצות הברית להתמחות בכירורגיה אורתופדית, וד”ר ויבורסקי מרמת גן ירש אותו כאלוף המדינה בפלורט.
תחרויות אליפות המדינה לבוגרים בסייף ובחרב היו רק ספורדיות באותה תקופה ותזמונן היה קשור בעיקר למכביות.
בשנת 1955 נפתח מועדון סיוף חדש ויוקרתי בירושלים. מועדון סטודנטים של האוניברסיטה העברית במסגרת ‘אסא’ (איגוד ספורט אקדמאי). הייתה זו יוזמה של דן פרידלנד ויחד עם דוד מנדס שהחל את לימודיו בבית הספר לרפואה הקימו חוג במסגרת ספורט חובה ובו עשרות מתאמנים מדי שנה. עד מהרה הצטרף מארגן ומאמן לחוג יעקב וילף ומאוחר יותר גם ערן עינת שסיים את שרותו הצבאי. הרוח החיה במועדון הספורט אסא היה מייסדו עדין טלבר ותגבר אותו ראש החוג ומנהלו הלל רסקין שטפח וקידם את הספורט באוניברסיטה העברית לרמה אקדמית ומחקרית בינלאומית במסגרת העמותה על שם קוסל. בשלב מסוים שימש עינת כסגן ועוזר לרסקין, והסיוף קבל תאוצה שהיה ראוי לה. מנדס נבחר בשנת 1957 לספורטאי המצטיין של האוניברסיטה העברית והצטרף לוועדת הספורט של אסא ירושלים כהכנה לקראת השתתפות נבחרת הסיוף באוניברסיאדה בפריז.
הייתה זו ההופעה הראשונה של נבחרת סיוף ישראלית בחו”ל כמייצגת את המדינה. הנבחרת מנתה את הפלורטיסטים ערן עינת, יעקב וילף, דוד ואן חלדר (שצורף כתלמיד תיכון), דוד מנדס כקפטן הנבחרת, יעקב ז’ביצקי כדקריסט והדר גרד שהושאל ממכבי רמת גן כמנהל הנבחרת. הנבחרת זומנה להתאמן עם הנבחרת האיטלקית ובדרכה הוזמנה לתחרות ידידותית נגד לוקסמבורג. מהעדר קשרי תחרות וזרימת מידע קבועים מחו”ל הופתעה הנבחרת מהחידוש שהוכנס אותה שנה – שפוט חשמלי. באיטליה רכשה ציוד חשמלי והתאמנה בו אבל חוסר הניסיון גרם להצלחה מעטה.
דור הסייפים של שנות החמישים והששים הביא לפריצה הגדולה של הענף ולהשתתפות בתחרויות בינלאומיות. הזמנת נבחרת הסטודנטים של אס”א להשתתף בתחרות, מעבר למסך הברזל, לפולין בשנת 1958 הייתה אחת התחרויות הראשונות לספורט הישראלי בכלל וראשונה לנבחרת סיוף ישראלית באירופה.
לקראת קיץ 1958 החליטה ועדת הספורט של האוניברסיטה להיענות להזמנה של איגוד הסטודנטים הפולני לתחרויות סטודנטים בשלושת ענפי הסיוף. הייחוד בהזמנה היה צפייתם להגעת הנבחרת הישראלית, מספר ימים לפני שאר הנבחרות והתייחסותם הידידותית המופגנת לנבחרת של מדינה מהצד השני של ‘מסך הברזל ‘. הנבחרת הישראלית כללה את המאמן אלפרד נובל והסייפים ערן עינת, יעקב ז’ביצקי, יעקב וילף, ודוד מנדס כקפטן הנבחרת. ותכניתה הייתה שכל אחד יתחרה בשני ענפים שונים. בגלל חשיבות הייצוג הישראלי במדינה מזרח אירופאית נקבעו שני ראשי משלחת חיים מודריקמן (מרום) ושר שלום שוורץ (שירן) ונציג האוניברסיטה הגזבר משה קלופר.
התחרויות נוהלו בפולנית. לכאורה בעיה קטנה, אבל מניין הפגיעות בפולנית היה מבלבל למתחרה. בכל אחד מהמקצועות צברו הסייפים גם ניצחונות וגם הפסדים, אבל בסכומן של התחרויות לא זכו במקומות הראשונים. אחרי התחרויות שוב הביעו המארחים את ייחסם המיוחד במחווה לנבחרת שהוזמנה לבקר ב-Wawel מקום משכנם עדן של מלכי פולין וכעבור יום נוסף כמשלחת ישראלית ראשונה בזוועת אושוויץ.
ההופעה הראשונה של סייפים ישראלים באולימפיאדה הייתה ברומא בשנת 1960.
בשנת 1963 הוזמנה נבחרת הסיוף של מכבי רמת-גן לתחרויות בסייף ובחרב על ידי המועדון היוקרתי ‘לטניס וסיוף’ של איסטנבול. ההיענות להזמנה גובתה רשמית ופיננסית על ידי ראש העיר אברהם קריניצי (ששירת בזמנו בצבא העות’מאני וקסם לו הרעיון לנצח אותם בחרב) ובעידודם של פעילי מכבי זיסמן וכבשני. הנבחרת הרמת-גנית כללה את יוליוס צורף, ולדימר ויבורסקי, דן אלון, קובץ’, ודוד מנדס כקפטן הנבחרת.
בעבר, הענף המוביל בארץ היה הסייף (רומח). להישגים הטובים בו הגיעו אודי כרמי (מקום רביעי באליפות העולם 1987) ולידיה חטואל (מקום שביעי באליפות העולם 1991). נכון ל-2007, הסייף הישראלי המוביל הוא תומר אור, אלוף עולם לנוער לשעבר. הוא היה מדורג בעשירייה הראשונה בעולם בענף הרומח וזכה בשלושה גביעי עולם. סייפים בולטים נוספים הם דלילה חטואל שזכתה במספר מדליות בגביעי עולם ופעמיים מקום שביעי באליפות אירופה (2007 ו-2008), אחיה מאור חטואל שזכה במקום שני באליפות אירופה לנוער 2005, ואורן בסל שזכה במקום השלישי באליפות העולם לנוער 2006.
טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן
אנדרי שפיצר (כ”ג בתמוז תש”ה, 4 ביולי 1945 – כ”ו באלול תשל”ב, 6 בספטמבר 1972) היה מאמן סיף וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), אנדרי היה מקורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן הוא אירוע טרור פלסטיני שהתרחש ב-5-6 בספטמבר 1972, במהלך האולימפיאדה העשרים שהתקיימה במינכן בגרמניה המערבית, שבו נרצחו אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי המשלחת האולימפית הישראלית, על ידי מחבלים פלסטינים מארגון “ספטמבר השחור”. שניים מהחללים נרצחו בתוך מגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי תוך כדי השתלטות המחבלים על חברי המשלחת, ותשעת האחרים, שהוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות, נרצחו במהלך ניסיון חילוץ כושל של כוחות משטרת בוואריה בשדה תעופה סמוך לעיר, שבו נהרגו גם שוטר גרמני אחד וחמישה מתוך שמונת המחבלים.
בישראל כיום למעלה מ-19 מועדוני סיוף, ממעלות בצפון ועד באר-שבע בדרום, שהגיעו למדליות בתחרויות בינלאומיות בענפים השונים (רומח ודקר) ושלחו נציגים אולימפיים ושופטים ל-7 האולימפיאדות האחרונות.
![ענף הסייף בישראל](https://fencing.co.il/wp-content/uploads/2023/06/תמונת-נושא-2.jpg)